(וורס 1) גונב לך את ההצגה כמו במאי עצלן וחסר מוסר קפה שחור בכוס, יותר שחור מנעל של רס"ר שודרת פה על הרדאר אצלי, יא ילד מדורדר אני מרים ת'סצנה כמו מוסיקה של טרנט רזנור, ישי אדר חדרת למגרש של הגדולים, לא זכור לי שפתחתי גישה, ולא, אנלא משנה ת'גישה גולש על ביטים כמו קפה שחור שהכנתי בשורה שנייה האם סי הכי חם שיש רשום אחרון בתכנייה משית מהמים סירות נייר, שבתוכן יש וורסים כשאתה עוד חיפשת בשירונט טקסטים, גנבת בלי ברקסים, עכשיו כולם חושבים שאתה פאקינג גאון אני מתצפת אחרי כל מילה שיוצאת לך מהגרון הרגזת לאללה את חרון אפו, אני יושב במונקו עם ידידיה ויטל, טל מוסרי, וגם טל אלונה פה אתה מופיע אבל אנחנו לא נבוא, אני באולפן ממשיך לעבוד, וזה הפינאלי של השיט שלו, אז תנו לו בכבוד חסך בטקט, פאק, שמעת קנאק הלכת פקקט. נגמר מה לסמפל בישראל, המבחר הוא לא ענק עוד עשר שנים, שיגמרו כבר כל הפנינים, מפיקים עוד יחפשו ביוטיוב "פסנתר, אהוד ברק" הא, והאמת שהוא מנגן לא רע (וורס 2) מחכה לזה כמו משיח, ההיפ הופ עוד לא הגיע! אני פה כדי להרגיע ת'שטח, זה לא מפתיע שאף אחד לא מבטיח שכל זה פה להישאר הסטייל שלי לא מכיר כלום חוץ מלהישמר קידשנו את החדש, בלי חשש, ואז שכחנו שיש בסיס לכל דבר, שכחנו מאיפה התחלנו אדון מפיק עושה כסף, הוא לא מכיר את הרפרנס יש לכם ממרח נחמד, אז תכירו, אני הלחם. פאק על ביקורת, וכל היום לדבר על הדבר החדש שיצא אני מותש, יאללה דיי בקשה. מסביבכם ערפל מתעסקים בתפל תמיד אני לא מצפה אז תהיו בטוחים שתמיד אני לא מתאכזב כל כך לא מספיק רק לשפוך את הלב. כתבתי מדריך לאם סי הרעב. מה ת'ם חושבים שאני מתאמץ?, לא וגם אני לא מתגמש קבלו זה שופוני לתוך הפרצוף שלכם, וואו. כל כך מתרגש אכלתי סיבוב על כל מה שקורה, מתי זה התחיל? לא זוכר הרגיש לי מתאים לוותר, הרגשתי שאין לי הרבה מה לומר פה יותר הייתה לי מהות לכל זה, תקשיבו נולדתי לראפר, נו מה נעשה הוצאתי אלבום, נקודת השקה, תשבע לא שמעת? תשמע, הוא יפה קרה המקרה, החלטתי הפלתי אלבום בשיאו של קוביד תשע עשרה בניתי על זה שישבו בסגרים, וישימו ת'פליי. אני טיפה נאיבי, אוקיי היי. ברחתי דרומה ללמוד?, כן. נהגתי לעצמי בכבוד?, ובכן. לפעמים הזנחתי את עצמי ואז זה התנקם אז יש לי רק מסר אחד לנסות ולמסור דרך שיר, אנסה לתמצת תחשוב מה אתה מספר, בעיקר לעצמך נשמה, לא למישהו אחר נשבע זה עוזר, נשבר מכל זה, אל תציע חוזה, אל תחליף את הנושא!. על פסי הרכבת, הם זורקים את הפאסה אני רק מנסה לעניין את עצמי, אם זה עניין גם אתכם אז יפה ביי.

(פזמון 1) אמרת שאני יותר מדי טוב בשבילך ואם זה ככה אז אני הולך זה לא עובד, אין איך להסתבך תמשיכי לעשות את שלך, לא אני לא מוכרח להתנהג יותר טוב בשבילך אני משקיע וזה לא חוזר חשבתי שאולי אפשר להסתדר עולה על גל, ויאללה לשרוף. מבחינתך זה הסוף סליחה תודה (וורס 1) לא אין אותי בזה, חשוף מאי פעם ואם זה בא לך ,Overwhelmingבייבי אין בזה טעם הייתי מפוקס איזה פעם, התדר הוביל והייתי מאובסס כמו טמבל, הולך ואין שביל נופל בתרגיל. אוזן שמאל, עם חור לעגיל ילד שנפתחה לו הצ'אקרה, התחיל להתחיל אוהב כאלו, לא נותנות לו שום מילה להשחיל וכל כך רציני בגיל שבו הכל קצת מגעיל לקחתי אוויר, ניגשתי כדי לשאול את השם הVibe לא לוחץ, קחי זכות דיבור. נתתי לך Space, את בן אדם כמוני, ככה שאני תמיד אתנהג מתוך ההבנה שהכל חוזר. את קצת בהיי זה גוזר. הדיבור שלי מתפזר, אצלך זה גם אף יותר. אני מנסה לפקס, ואומר לעצמי שזה זה. מה את יודעת על זה? מה את חושבת עליי? אני מציף בשאלות כדי לנטרל כל ספק. את לא ראית אותי מופיע, ולא שמעת מתקלט. וזה מושלם. זו הזדמנות להיות אני באמת. להרגיש בנוח בכיף. שנינו מבינים זה לא זה. קורה כשאני שותה. (פזמון 2) אמרת שאני יותר מדי טוב בשבילך ואם זה ככה אז אני הולך זה לא עובד, אין איך להסתבך תמשיכי לעשות את שלך, לא אני לא מוכרח להתנהג יותר טוב בשבילך אני משקיע וזה לא חוזר חשבתי שאולי אפשר להסתדר עולה על גל, ויאללה לשרוף. מבחינתך זה הסוף סליחה תודה (וורס 2) אנחנו אוהבים כשמתנהגים אלינו רע אוהבים להיות בלופ, להחזיר חרא חזרה אני לא מושלם. אני מבולבל. לעיתים לא החלטי אבל לא מרושל. עובד על להגיד מה אני מרגיש אם זה לא מתאים, זה פשוט, כן זה לא מתאים חלאס למרר לי ת'חיים. איזה עצבים. הפה שלי פתוח, את משקה אותי בתסביכים כבד לי להשלים חסכים במבנה המשפחתי אין מצב. לא אני, מדברים לא צועקים לא לזרוק להביא, לשתף לא להטיח רצית שאקיים אפילו לא שמעת אותי מבטיח שוב זה לא הולך ואז הפחד שלי מגיע הפחד שלי מגיע ואז שוב זה לא הולך לפעמים מרגיש שזה אבוד, מנסה עדיין לחייך מנסה עוד לתקן בי מה שיש, לפני שיתמסמס פוחד תמיד שהכל יתפספס, משם כבר אין לי נס... (פזמון 3) אמרת שיש מצב שזה טוב בשבילך ואם זה ככה אז אני נשאר שנינו יודעים שזה טוב, הדבר תמשיכי לעשות את שלך, אני נותן לך ת'ספייס אמרת שזה מספיק טוב בשבילך טוב לי איתך אז אני לא הולך שנינו לא יודעים כמה זה ימשך איך שהוא עדיין ממשיך, עוד מחפש אותך בי לא מפחד שזה לא יתגשם

(תגיד רגע מר. רותם, אז אההה) (יו יו יו יו) (וורס 1) אני עולה לרגל, בזמן שנושא את הדגל של הראפ יא וואנאבי פארש, אתה לא מרפרפ, אתה שר! עלינו עליו, תבינו זה חמור המצב גמור, מאוכזב, סיפור על דור שאין לו עבר אמרת נתקדם בלי ג'רוז, מה, הרגיש מיותר? לא שזה לא מותר, זה סתם פשוט רעיון מטומטם לקחת כמובן מאליו את היסודות של הבניין, כבר הספדת את הבום של הבאפ, אני לא בעניין. שירוטו לא בא טוב עם הבאמפ, צורם עם השאכט שמעתי אבא שלו אכל סטירה ממישהו מתאקט באמת, זה ענק!, משתין בקשת על המשחק מסביר יפה למה אין שטר בארנק? המשוואה היא פשוטה: אם אין לך תקציב, אז אין הפקה. מה זה פה, קייטנה? זה בית ספר, ואין הפסקה. ההיפ הופ מת, תבוא לבוש שחורים, עם נר נשמה או שפשוט תרים, תעלה על במה, ופשוט תהיה אתה. (פשוט) (פזמון 1) פשוט לא מבין את הקטע, לא (וורס 2) מתעסק, בלדייק את עצמי כדי לסייג את עצמי לתייג את עצמי כשצריך לקדם את עצמי, חוסר אמונה גורם לי להירדם על עצמי התמדה ומשמעת ברזל מגדירים את עולמי וזה הולך למי שמפרגן כשנוח, או לא מבין מה אני עושה או שסתם מתעלם בכוח, או למי שלא רואה מהפכות קורות לאט, אבל העולם טס על מאתיים עסוק רק בעצמי כמו כולם, כך שאני לא שם זין, חת, טת, יוד, יוד אלף. תקרא מהר לבאונסר שיכניס אותי לסאונד צ'ק מאומן ומיומן אז אני לא צריך שום קואוצ'ר אם עשית לי בצפר, אז הברזתי על הבוקר. ההיפ הופ זה בשביל הכיף, אין לי ציפיות אין לי עצבים להיות זה שחייבים לו ריביות אני משדרג את עצמי, לא מדרג את עצמי הסצנה מתה, ההיפ הופ חי, אז אני חוגג עם עצמי. (יה!) (פזמון 2) פשוט לא מבין את הקטע, לא (מעולה, ביי. ערב טוב.)

(אה...) אני חייב לומר תודה רבה. (פזמון 1) (לאן שלא תלך...) (לאן שלא, לאן שלא) (לאן שלא תלך, זה איתך) (לאן שלא תלך, יו...) (וורס 1) לאן שלא תלך זה איתך גם בשנים שזה הרגיש כמו בדיחה, אחרי שהאלבום יצא לקחו שנתיים לבצע שיחה הרמת טלפון, ביקשת סלחה, כעסת על המשחק, כעסת על פשוט לצפות בו נשחק קרסת מלצפות בהכל נשרף, אתה כועס עליו שוב?, הוא רק לימד אותך הכל על הראפ סיפר לאמא שהילד ענק, "הוא עוד יעקוף את אביו" אתה ואסתרקין בדרום תל אביב שלב ראשון של קצת יותר מתחביב, ת'מביא לו סי די עם ביט'ס, אז שלא יספרו לו שום סיפורים עכשיו הוא לא בדיוק בוייב להרים, עושה ת'קטע שלו, אם בא לו להרים, ירים בזמנו הוא מתרגל את זה בכלל בשביל עצמו, זה שומר את הכל טרי. היפ הופ תרופה, חוצה מגזרים היא מאחה שברים, מקרבת זרים. וזה תמיד איתך, זה תמיד איתך... (אה...) (פזמון 2) (לאן שלא תלך...) (לאן שלא, לאן שלא) (לאן שלא תלך, זה איתך) (לאן שלא תלך, יו...) (וורס 2) לפעמים הלב נהיה כבד יכול להיות שזה סימן טוב, שהוא עובד ילד פלא כבר לא ילד, מתקרב לגיל שלושים ובילדות קיבל חולצה יפה, כזאת שלא לובשים ובטח לא בגיל קטן, אבל היא ישבה עליו בול היה בה משהו מיוחד, כן היא הגיעה מחו"ל והילדים בבית ספר הלכו, במקום לקנא למקום של תמיד לתת לו הרגשה של שונה אבל זה לא שינה לו, הוא לבש אותה בסבבה שלו את אותה חולצה בדיוק במידה גדולה, לבש אבא שלו לבשו אותה יחד כשהזדמן, הם אהבו למצוא הבדל בין החולצות וככה זיהו מה משותף ביניהם הוא אמר לה שטוב שהיא איתו ושאין ספק שעל הילד היא יותר יפה קצת אחרי זה אבא ואמא התגרשו אבל החולצה עזרה לילד לתרגל עמידה זקופה שנים עוברות והוא לא מוותר, הוא לובש אותה, מכבס אותה דואג שלא יגעו בה, בספריי יקר מרסס אותה עד שעצר את עצמו יום אחד, כיוון אליה אצבע הוא פתאום שאל בעצם: "?מה אני כל כך אוהב בה" אז הוא אוהב אותה כי הזהות שלו קשורה בה, וגם כי היא זאת שבזכותה יש לו חיבור עם אבא, וזה כבר סבבה להודות שהיא קטנה עליי, אני חנוק כשהיא עליי, היא כבר צמודה מדי. ויש עוד חולצות על קולב, שאין אותן לכולן לבשתי כל הזמן אחת, והלך לי כל המגוון פחות לובש אותה בזמן האחרון אבל שומר חזק על החולצה של ההיפ הופ, פשוט... רוב הזמן היא בארון. (פזמון 3) לאן שלא תלך... (לאן שלא, לאן שלא) (לאן שלא תלך, יו...) (לאן שלא תלך, זה איתך) (לאן שלא...) (לאן שלא תלך, יו...) (לאן שלא...) (לאן שלא...) (לאן שלא...) (לאן שלא תלך, זה איתך) (לאן שלא תלך...) (לאן שלא תלך, יו...)